<h1>שאילתות פרשת שמות שאילתא ל"ט</h1>
<h2>דף קג:</h2>
שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל לעלומי עיינא מן עניא וצריך למיעבד ביה צדקה וצריך לאלבושייה וכסוייה ומיתן ליה מזוניה שנאמר הלא פרוש לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערום וכסיתו ומבשרך לא תתעלם וא"ר יוחנן משום רבי יוסי בן קצרתא גדולה לגימא שריחקה שתי משפחות מישראל ומאן נינהו עמון ומואב דכתיב על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים ורבי יוחנן דיליה אמר גדולה לגימא שמרחקת את הקרובים מעמון ומואב [ק"ד.] ומקרבת את הרחוקים מיתרו דאמר רבי יוחנן בשכר קראן לו ויאכל לחם זכו מבני בניו לישב בלישכת הגזית שנא' ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב [מכילתא יתרו פרשה ב'] תרעתים שהיו מתריעין בתרועה סוכתים שהיו יושבים בסוכות שנאמר ונשב באהלים ונשמע ונעש ככל אשר צונו יונדב אבינו שמעתים ששמעו קול תרועה בסיני ומניין לבני יונדב בן רכב שהיו מבני בניו של יתרו שנאמר המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב וכתי' ובני קיני חותן משה ומעלמת עין מן הרשעי' ממיכה דא"ר יוחנן מגרב לשילה שלשה מילים היו ועשן מערכה היה מתערב בעשן פיסלו של מיכה ביקשו מלאכי השרת לדוחפו אמר להן הקדוש ברוך הוא הניחוהו שפיתו מצויה לעוברי דרכים ועבר בים צרה אמר רבי זה פסלו של מיכה ומשרה שכינה לנביאי הבעל מחבריה דעידו שנאמר ויאמר לו גם אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר ה' וגו' ויהי דבר ה' אל הנביא אשר השיבו ה' ושגגתה עולה זדון דאמר רב יהודה אמר רב אילמלא הלוהו יהונתן לדוד שתי ככרות לא נחלקה מלכות בית דוד ולא נהרג נוב עיר הכהנים ולא נטרד דואג האדומי ולא נהרג שאול ויהונתן.
